יום חמישי, 19 בינואר 2012

נגעים - פרק ג(*) - סימן עה

יא צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן:  לֹא יַסְגִּרֶנּוּ, כִּי טָמֵא הוּא

 ספרא:  "צרעת"-- בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס
------------------------------------------------------


מלבי"ם:  צרעת: ממה שקורא הנגע שיש בו מחיה בשם "צרעת" וכבר למדינין שלא תצוייר נגע שיש בה מחיה שתהא פחותה מגריס (כנ"ל סימן עג) למד בנין אב לכל הצרעת שיהיה כגריס. ואין פירושו לכל הנגעים רק פירושו לכל מקום דכתיב לשון "צרעת היא" מלמד ששיעורו כגריס. ולכן בא שם צרעת בכל הנגעים לצורך לימוד השיעור כגריס: בבהרת (ספרא פרשה א מ"ו) צרעת כגריס, וכן במכוה (לקמן פ"ז מ"ט) ושם למד שחין ממכוה, וכן אמר (בפ"ח מ"ד) הקיש נגע ונתק שנתק כגריס, וכן (בפי"א מ"ו) גבי קרחת -- צרעת כגריס, וכן בפי"ד מ"ד גבי נגעי בגדים. הרי לומד בכולם משם "צרעת" ואב לכולם ממ"ש פה "צרעת" גבי מחיה שהוא כגריס. וכבר בארנו למעלה (סי' מב) שלמחיה יקרא בשם צרעת סתם לרוב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה