יום שני, 23 בינואר 2012

נגעים - פרשה ב - סימן נט

 ד וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין-מַרְאֶהָ מִן-הָעוֹר, וּשְׂעָרָה, לֹא-הָפַךְ לָבָן--וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים

ספרא: והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים-- תחלה


מלבי"ם:  והסגיר הכהן את הנגע-- מה שהזכיר שם נגע הוא מיותר שדי שיאמרו "והסגירו" כמו בפסוק שאח״ז. ומבואר אצלינו שבכ״מ שיזכיר השם תחת הכינוי נתנו בו טעם וחז״ל אמרו ע״ז מלת "תחלה". וכן במ״ש (פסוק לא) "והסגיר הכהן את נגע הנתק" ופסוק נו״ן גבי נגע בגדים שאמר "והסגיר את הנגע" הוסיף בספרא תיבת "תחלה" והוא לפרש מדוע בכ״מ שבאו שני הסגרים, כמו פה ובנתק ובבגד, הזכיר בראשון שם נגע והסגיר את הנגע, ובשני יאמר והסגירו בכינוי. וכן בשחין ובמכוה שאין שם רק הסגר אחד אמר "והסגירו", ופירשו חז"ל מפני שההסגר הראשון לא יוציאנו מידי טומאה ובכל אופן ישאר עליו שם נגע גם אם יעמד בעיניו ולא יפשה לכן אמר שמסגיר את הנגע כי אם ישאר על מתכונתו הוא נגע ויצטרך הסגר שני, משא"כ במקום שאינו מסגיר רק פעם א' או בהסגר שני שאם ישאר כמו שהוא יטהר, אינו נקרא בשם נגע

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה