יום רביעי, 18 בינואר 2012

נגעים - פרק ג(*) - סימן עח

יב וְאִם-פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת, בָּעוֹר, וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל-עוֹר הַנֶּגַע, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד-רַגְלָיו--לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן

ספרא: "ואם פרוח תפרח"-- אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? ת"ל "פרוח תפרח". אין לי אלא מלמטה למעלה, מלמעלה למטה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח   [ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת"ל תפרח ואם פרוח תפרח. ר' נחמיה אומר אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה--טהור. מטהורה לטמאה-- טמא

מלבי"ם: ואם פרוח תפרח: שם פרח הונח בעצם על הפרח הזרעיי המתגלה ומלא עלים ופתילות בעלי צבע או משוללי הצבע (כי תאנה לא תפרח-- "הפרחה הגפן", "פרח שושן") וזה המבדיל בינו ובין ציץ שהוא צמיחת הבד נושא הפרי והתגלותו שהיא לפעמים לפני הפרח ופעמים אחריו והושאל משם אל כל דבר המתגלה וצומח לאט לאט-- "צרעת פורחת", "שחין פורח אבעבועות"


 וזה המבדיל בין אם היה אומר "ואם תכסה הצרעת" שהיה משמע שכסה הכל בפעם א׳ משא"כ במ״ש "פרוח תפרח" היינו שתתגלה לאט לאט וז"ש במשנה ה' אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחת וחוזרת פורחות וחוזרת מנין ת"ל פרוח תפרח. ופעל פרח בא ג"כ נרדף עם פעל התעופפות ויש הבדל ביניהם כמ״ש הרש״ף שפעל עוף הנחתו על כל מיני התעופפות מלמעלה למטה וממטה למעלה ועל קו ישר ובשפוע אבל פעל פרח הונח בעצם על העפיפה מלמטה למעלה, כי אין הנחת שם זה על העפיפה הטבעיית שהיא התשוטטות הגשם באויר רק על צמיחת הגשם והעלותו מן הארץ למעלה, כי משכן כל גשם היא בארץ וכשהוא יוצא ומתפשט למעלה אל האויר נראה כמעופף ויוצא לאויר וז׳׳ש (במשנה וי״ו) אין לי אלא מלמטה למעלה, מלמעלה למטה מנין ומשיב ת״ל תפרח ואם פרוח תפרח-- וזה עפ״י היסוד המונח שכ״מ שכפל המקור על הפעל  בא לאמר שבכל ענין ואופן שנעשה הפעל, ומרבה כל מיני פריחות אף מלמעלה למטה שבדרך ההרחבה יאמר פעל פרח על שהתפשט מגבוליו בכל אופן שיהיה.



 ומזה הוציא ג״כ (במשנה זיין) שאף שפרח מטהורה לטמאה-- שיש שני נגעים א׳ טהורה וא' טמאה, והתחילה הפריחה מן הטהורה ופי׳ הרמב״ם (פ״ז מה׳ ט״צ ה״ו) מפני שהיה מוחלט בטומאה אף שהטהורה פרחה והרא״ש באר הדבר דכ״ז הוה זה פורח מן הטמא דכשהגיע הפריחה עד הטמאה פקעה פריחת הטהרה ונקרא הפריחה ע״ש הטמא ולמד לה ממ״ש "ואם פרוח תפרח" בכל אופן אף פריחות רבות שונים (וכמ״ש באה״ש כלל לח) ור׳ נחמיה חולק. ובתוספתא הובאו דבריו.  ועי׳ לקמן (ס׳ קג) מ״ש עוד בגדר פעל פרח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה