ד וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין-מַרְאֶהָ מִן-הָעוֹר, וּשְׂעָרָה, לֹא-הָפַךְ לָבָן--וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, שִׁבְעַת יָמִים
ספרא: "ושערה לא הפך לבן"-- לא שיער מחיתה. כיצד? בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושיער לבן בתוך המחיה. הלכה מחיה, טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן, טמאה משום המחיה. ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. א״ל והלא כבר נאמר "ושיער בנגע הפך לבן"-- נגע זה בכל מקום. [ח] "ושערה לא הפך לבן"-- ולא שער מקצתה. כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה, טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן, טמא משום המחיה . ר״ש מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס שהוא טמא
מלבים: ושערה לא הפך לבן-- ר"ש דורש הכתיב, "ושערה" במפיק ר"ל שער הבהרת, לא שער המחיה. ומזה הוציא שני הדרושים (שבמשנה ז ח) שצריך ששער הבהרת יהפך ללבן לאפוקי אם הי׳ השער תוך המחיה, וכן אף אם היה תוך הבהרת אם לא היתה הבהרת כגריס רק בצירוף המחיה. וס"ל שמ״ש "ושער בנגע" [*פסוק ג] לא בא לריבוי כי צריך לגופיה למעט חוצה לו (כנ״ל ס׳ מו). ודעת חכמים דלכן קרינין שערה בלא מפיק שהי׳ שער א', שאף שער א׳ לא הפך (כנ״ל סי' מה) ועיקר הוא מ״ש בתחלה "שער בנגע הפך" ונגע שם כולל וגם המחיה בכלל נגע, הגם שאינה בכלל בהרת. ופלוגתא זו מובא בנגעים (פ״ד מ"ו). וצע״ק דבעלמא סבר ר״ש יש אם למקרא כמ״ש בסנהדרין (דף ד') ועי׳ בתוס׳ שם ד״ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה