יב וְאִם-פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת, בָּעוֹר, וְכִסְּתָה הַצָּרַעַת אֵת כָּל-עוֹר הַנֶּגַע, מֵרֹאשׁוֹ וְעַד-רַגְלָיו--לְכָל-מַרְאֵה, עֵינֵי הַכֹּהֵן
ספרא: "צרעת"-- מה ת"ל? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, מנין לרבות שאר המראות ת"ל הצרעת. "וכסתה הצרעת"-- לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף תהא סימן טהרה תחלה ת"ל "וכסתה הצרעת"-- לא הבהק
-----------------------------------------------------
מלבי"ם: ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת: הנה הזכיר את השם שני פעמים, ושניהם מיותרים שדי לאמר "ואם פרוח תפרח וכסתה" ונדע שמוסב על הנגע שבה מדבר ומבואר בכל הספר שאין מתפארת הלשון לשנות את השם ללא צורך. אמרו חז״ל שמ״ש "תפרח הצרעת" בא לרבות שאר המראות שאם יאמר "תפרח" סתם יהיה מוסב על השאת שבה דבר כמ"ש "והנה שאת לבנה בעור" ולא נדע שפריחה מטהרת ביתר נגעים, לכן אמר "הצרעת" שהיא שם כולל לכל נגע שנטמא ע״י מחיה ובכולם אמר "נגע צרעת היא" ומ״ש שנית "וכסתה הצרעת" בא להוציא שאם נתכסה קצתו במראה בהק טהור, שאם יאמר "וכסתה" סתם נאמר כל שנתכסה הבשר דהא אמר אח״כ "וביום הראות בו בשר חי יטמא" אבל אם נראה בו מראה בהק נשאר טהור (כמ״ש בספרא פ״ה מ״ה) וה"ה שאם תיכף נתכסה קצתו במראה בהק טהור לכן התנה שגם הכיסוי תהיה מן הצרעת שהוא מד׳ מראות לא מבהק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה