ג וראה הכהן את-הנגע בעור-הבשר ושער בנגע הפך לבן, ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת, הוא; וראהו הכהן, וטמא אתו.
ספרא: "ושער" מיעוט שער שתי שערות
-----------------------------------------
מלבים: יש הבדל בין שער [בציר"י] ובין שערה [בפת"ח קמ"ץ]. שם שער היא שם הקיבוץ ולא יבא על היחיד כלל כי זה ההבדל בין שמות המינים ובין שמות הקיבוץ, ששם המין יבא על היחיד ועל הרבים כמו "ויהי לי שור וחמור" שבא על הרבים כפרש"י שם, ובא גם על שור וחמור אחד. לא כן שם הקיבוץ שעקר הנחת השם על דבר המקובץ מאחדים רבים, ולא יבא על האחד כלל כמו-- "ארץ חטה ושעורה", "והפשתה והשעורה נוכתה", "ודם ענב תשתה חמר". וכן שם שער בא רק על קיבוץ שערות-- "כולו כאדרת שער", "איש בעל שער", "קדקד שער". ובסמיכות "גדל פרע שער ראשו", "ושערך צמח". אבל שם שערה מורה שערה אחת-- "קולע אל השערה" (שופטים כף) ובסמיכות "תסמר שערת בשרי" (איוב ד) ר"ל כל שער בפני עצמו נעשית כמסמר. ושערות היא ריבוי מן שערה כמו שכתב בעל מקנה אברם (בשער השמות במשקל פעל[פת"ח קמ"ץ] ) שבא ממנו שם הרבים. אבל מן שער [ציר"י קמ"ץ] לא נמצא שם ריבוי. ויש הבדל בין כשאמר "ואמרטה משער ראשי" (עזרא ט) שפי' קצת מן השער ובין מ"ש "אם יפול משערתו ארצה" (מ"א א) שר"ל אף מקצת מן שערה אחת לא יפול (ונמצא עוד שם "שער" [פת"ח פת"ח] והיא שם הזכר מן שערה כמו נער נערה, ובא ב' פעמים בתנ"ך-- "שער הרגלים" (ישעיה ז) "שערך כעדר העזים" (שה"ש) והיא על שער הבלתי מורגל כמו שער הרגלים ושער המליצי שנז' בשיר) ומה צדקו דברי חז"ל במ"ש מיעט שער ב' שערות כי אא"ל שערה אחת שאז היל"ל "ושערה בנגע". ולא שר"ל כל השערות שאז היל"ל "ושער [שב"א פת"ח] הנגע" או "ושערו" אבל שער [ציר"י קמ"ץ] היא ריבוי סתמית שהיא לא פחות משנים. וכמ"ש (ויקרא ס' שכח) ובכ"מ. ואמר (בפסוק ד) ושערה לא הפך לבן לרבותא שאף שער א' לא הפך מ"מ יסגיר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה