יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

נגעים - פרק ו - סימן צה

יז וְרָאָהוּ, הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע, לְלָבָן--וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע, טָהוֹר הוּא

ספרא:  "וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא"-- מה ת״ל? שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שיהיו טהורים אלא אחר חזרת פריחת-החלט-מחיה בתחלה. מנין אחר חזרת פריחת-החלט-מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור? אחר חזרת פריחת-החלט-שער-לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור? אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? ת״ל "וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא" לרבות את כולם        (ד) יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור ת״ל "הוא"-- הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור אלא טמא
------------------------------------------------------


מלבי"ם: וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא: יש פה אריכות לשון שהיל"ל "וראהו הכהן וטהרו"      ופירשו חז"ל שגם פה מרבה שגם דין זה נוהג בכל מיני נגעים, ובכל ענין כל שיהיה טומאה ונטהר על ידי הפריחה, כמו שרבה כן (פרק ד משנה ו) לענין טהרת הפריחה בפעם הראשון, ובפרק ה משנה ואו לענין שחוזר ונטמא על ידי התגלות ראשי אברים בכל מיני טומאות, כן רבהו גם פה לענין אם חוזר ופרח שיטהר בכל ענין.   והוסיף "טהור הוא" מלת "הוא" בא לדייק -רק הוא- לא זולתו ויוציא הבא בכולו לבן בתחלה שאינו טהור כי דינו כנגע גדולה וצריך הסגר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה