יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

נגעים - פרק ו - סימן צג

 טז אוֹ כִי יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחַי, וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן; וּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן


ספרא: "או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן"-- הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו שיהיו טהורים. יכול פעם אחת, ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור נתגלו טמא? ת"ל  ישוב או כי ישוב
----------------------------------------------

מלבי"ם  או כי ישוב הבשר החי: כבר בארנו (ויקרא סי' יב) שיש הבדל בין שימוש מלת כי ובין שימוש מלת אם שמלת "אם" מיוחד אל החלוקה. ושם בארנו שבכ״מ יבא באמצע המאמר מלת "אם" ובתחלת המאמר יבא מלת "כי" שמלת אם מציין את החלוקות הפרטיים שבמאמר הכולל. וכפי זה היה ראוי שיאמר "ואם ישוב" לא מלת "כי" שהיא זרה פה.  זאת שנית מלת או אין לה משמעות כלל, כי היא מורה תמיד על ההבדל שבין ב' דברים או על האפשריות של שני קצות האפשר. והראב"ע נדחק ופירש "או כי ישוב" שיתכן שישוב.   וכבר כתבתי (ויקרא סי רסב) כי דעת ר' יונה שהביא הרד"ק שיש "או" במקום "אם" לא נכונה בעיני חז"ל. כי כל מלה יש לה גדר מיוחד ולא תלך שובב חוץ לגדרה.        וחז"ל בארו זה בטוב טעם ודעת קדושים שאם יאמר בלשון "ואם ישוב הבשר החי" יהיה זה תנאי מוחלט ולא נדע מזה רק שאם שב אח"כ ללבן טהור אבל נוכל לאמר שאז טהור לעולם, ואם ישוב אח"כ ויתגלה בו בשר חי לא יטמא כיון שראינו ששב ללבן.    לכן אמר "או כי ישוב" שמלת "או" מורה על האפשריות ומלת "כי" מציין משך זמן העתיד, ושניהם מורים אפשריות התמידי ר"ל שהדבר עומד תמיד באפשריות בכל עת כי ישוב ללבן טהור וכי יתראה שנית בשר חי יטמא וכי ישוב שלישית ללבן יטהר וכן תמיד אפילו מאה פעמים וז"ל ת"ל ישוב או כי ישוב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה