יד וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי, יִטְמָא
ספרא: "וביום"--מלמד שנותנים ב' ימים ב' ימים לביתו ב' ימים לכסותו דברי ר' יהודה. רבי אומר, הרי הוא אומר "וצוה הכהן וכולי" אם ממתינים לו לדבר הרשות לא ימתינו לו לדבר מצוה. וכמה היא מצותו? נראה בחתן-- נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו וכן ברגל נותנים לו כל ימי הרגל.
--------------------------------------------------
--------------------------------------------------
פירוש הראב"ד לביאור המשנה]: וביום מלמד שנותנין לו שני ימים לביתו שני ימים לכסותו פירוש שני ימים-- תרי גווני ימים כלומר יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו כגון ברגל ובימי המשתה דברי ר' יהודה. רבי אומר הרי הוא אומר "וצוה הכהן ופינו את הבית" אם ממתינין לו לדבר הרשות דהיינו הפסד ממון: ואמרינן מאי בינייהו הרשות איכא בינייהו דר' יהודה לית ליה דבר הרשות ואעפ"י שאמרה תורה וצוה הכהן ופינו אפילו הכי לא משהינן מיומא לחבריה מפני עסק הפינוי אלא משום דבר מצוה ור' סבר משהינן
---------------------------------------------
מלבי"ם: וביום הראות: היל"ל "ובהראות" שהב' יחובר אל המקור להוראת התנאי כמו "בבואם אל אהל", "בהקריבכם מנחה חדשה". ואם רוצה לציין ג״כ את הזמן ישמש במלת "בעת" או במלת "ביום" וכבר בארנו (בפ׳ צו סימן מ') שכ״מ שיזכיר מלת "ביום" לפעמים יכוין שיהיה דוקא באותו יום ולא
ביום שלאחריו ולפעמים בא למעט לילה וכמש׳׳ש באורך
אמנם פה שאא״ל שיהיה דוקא באותו יום-- דהא אינו טמא עד יראהו הכהן, ולא שבא למעט לילה-- שכבר איתמעיט (למעלה ס׳ סמך) מדכתיב אצל נגעים "ביום השביעי", ובהכרח צריך לפרש שבא ללמדנו שיש ימים מיוחדים לראיית הנגע כי יש ימים שאין רואים בהם והם ימי המשתה וימי הרגל וכמ״ש פ״ג דנגעים מ״ב, ומו״ק ז׳, בכורות ל״ד) ועי׳ במו״ק שם בארך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה