יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

נגעים - פרק ה - סימן צ

 יד וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָׂר חַי, יִטְמָא


ספרא:-- בשר חי החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. הלא דין הוא:  בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה חוזרת ומטמא אף הבהק יחזר ויטמא...? ת״ל "בשר חי"-- בשר חי החוזר טמא ואין הבהק החוזר טמא
---------------------------------------

מלבי"ם:  בשר חי ולא בהק: שהבהק אינו בשר חי (כנ״ל ס׳ עדדאם גם בהק בכלל היל״ל "בשר" לבד, והגם שהבהק מעכב בתחלה כמו המחיה שצריך שיכסה הצרעת את כל בשרו ולא הבהק (כנ״ל ס׳ עט), בכל זאת אם אח״כ חוזר ונראה בו מראה בהק אינו מטמא.  וכ״ה בנגעים (פ"ח מ״ו) פרחה בכולו אבל לא בבהק טמא, חזרו בו ראשי איברים כמין בהק טהור

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה