כה וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת, וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן-הָעוֹר--צָרַעַת הִוא, בַּמִּכְוָה פָּרָחָה; וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן, נֶגַע צָרַעַת הִוא
כו וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה אֵין-בַּבַּהֶרֶת שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן-הָעוֹר, וְהִוא כֵהָה--וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן, שִׁבְעַת יָמִים
ספרא: "ואם יראנה"-- כולה כאחת. "והנה אין בבהרת שער לבן"-- זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו שיש בו רוחב שתי שערות
---------------------------------------------
מלבי"ם: ואם יראנה הכהן: כולה כאחת כמו שנתבאר בסימן קד. ומ"ש "והנה אין בבהרת שער לבן" והיל"ל "והנה אין בה", וכבר שמנו חק שבמקום שחזר השם שנית יפרשו חז"ל שהשם הנשנה אינו דוקא השם הראשון כמ"ש בויקרא סי' מא על "וזרקו את הדם", בפר' צו סימן וא"ו על "ואש המזבח", ולמעלה (סימן צז) על "והיה במקום השחין" ובכמה מקומות. וכן פה ידבר מן בהרת אחרת היוצא מן הבהרת הזאת שגם שם לא יהיה שער לבן. ובשחין אמר "והנה אין בה שער לבן" ולא חזר את השם שנית, משמע דוקא בה ולא בבהרת היוצא ממנה, ומצאו פשר דבר שאם אין בו רוחב שתי שערות אינו כגוף הבהרת ובזה מדבר למעלה, ופה מדבר אם יש בחוט רוחב שתי שערות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה