יט וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין, שְׂאֵת לְבָנָה, אוֹ בַהֶרֶת, לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת; וְנִרְאָה, אֶל-הַכֹּהֵן
ספרא: "שאת לבנה"-- מלמד שהיא מטמא חלקה. "בהרת לבנה אדמדמת"-- מלמד שהיא מטמאה בפתוך. יכול השאת תטמא חלקה והבהרת תטמא בפתוך, ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת? ת"ל "נגע צרעת
-------------------------------------------------
מלבי"ם: שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת: כבר התבאר (סימן נו) שנגעי בשר לא יטמאו רק במראה לובן או במראה לובן אדמדם פי' מעורב משניהם. וכן ת"י "חוורא סמקא מערבין" ושם התבאר שמה שבא בא' ממיני הנגעים ילמד על חברו ר"ל כל מקום שתפס "בהרת" הוא הדין ל"שאת" וכן כולם עיי"ש. ומצאנו שהבהרת מטמא בלובן כמ"ש "אם בהרת לבנה היא" ובפתוך כמ"ש פה ובפסוק יא "בהרת לבנה אדמדמת או לבנה" וכן מצאנו בשאת שמטמא בשניהם כמ"ש "והנה שאת לבנה" ובפסוק מג "והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת " והכתוב תפס פה שאת לבנה ובהרת פתוכה שכן טבע תולדותם בשחין. והוא הדין שאת פתוכה ובהרת לבנה ולמען לא תטעה בזה הזכיר בסוף הענין "נגע צרעת היא" שהיא שם הכולל לכל הצרעת למען נדע שהכל נכנס תחת סוג הכולל ומה שיש בא' יש בחברו. וז"ש מנין ליתן את האמור בבהרת בשאת ת"ל נגע צרעת היא. ושמ"ש באה"ש כלל קלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה