כז וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: אִם-פָּשֹׂה תִפְשֶׂה, בָּעוֹר--וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ, נֶגַע צָרַעַת הִוא
ספרא: "וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור" שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת"ל תפשה ואם פשה תפשה. [ט] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון-- בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור... החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן-- בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר תפשה ואם פשה תפשה
-----------------------------------
מלבי"ם: ואם פשה תפשה: כבר בארנו ברייתא זאת היטב למעלה (סימן סו) שיש ד' זמנים שהפשיון מטמא, וכן לאו דוקא בפשיון אלא הוא הדין בכל סימני טומאה, אם חזרו חוזרים ומטמאים. ולמד זה ממ"ש בבהרת וכן בשחין ובמכוה ובנתק "ואם פשה תפשה" וכל א' מלמד ענין מיוחד עיי"ש. ופשה הייתי טועה שרק ביום השביעי ולא לאחר הפטור עיי"ש בפרטות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה