כ וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן-הָעוֹר, וּשְׂעָרָהּ, הָפַךְ לָבָן--וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע-צָרַעַת הִוא, בַּשְּׁחִין פָּרָחָה
כא וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה אֵין-בָּהּ שֵׂעָר לָבָן, וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן-הָעוֹר, וְהִיא כֵהָה--וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן, שִׁבְעַת יָמִים
ספרא: "מראה שפל"-- אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? ת"ל "ושפלה איננה מן העור
------------------------------------------------
מלבי"ם: והנה מראה שפל מן העור: כבר בארתי זה (למעלה סי' נב) שאי אפשר לפרש שזה תנאי שצריך שיהיה מראהו שפל דהא אמר בפסוק שאח"ז "ושפלה איננה.... והסגירו" וכן אמר למעלה בפסוק ד ובמכוה (פסוק כו) שיסגיר אף שאינה שפלה. ועל כרחך פירושו שאף ששפלה איננה, צריך ששערה הפך לבן [?]. וז"ש מנין לרבות את השוה ואת הגבוה ת"ל "ושפלה איננה". וכן אמר בספרא (פ"ז מ"ז) גבי מכוה. ומ"ש ואת הגבוה מרבה ממ"ש "והיא כהה" וכן ת"י מטול דהיא עמיא -- פירוש בשביל שהיא כהה. והראב"ע כתב בפסוק ד' "עמוק-- יותר יש בעמקו מעומק העור, ואיננו כמו שפל" פי' שהעמוק הוא מכל הצדדים כמו "בור עמוק" "שוחה עמוקה", והשפל יהיה גם מצד א' כמו שהבקעה שפלה מן ההר מצד א'. ולכן בבהרת לבנה אמר "עמוק" ופה שצייר בבהרת לבנה אדמדמת אמר "שפל" שיצוייר שיהיה שפל בצד הלבן וגבוה בצד האדום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה