כג וְאִם-תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה--צָרֶבֶת הַשְּׁחִין, הִוא; וְטִהֲרוֹ, הַכֹּהֵן
ספרא: צרבת-- שיהא מקומה צרוב ושיהא מקומה ניכר
---------------------------------------------------
מלבי"ם: צרבת השחין: גדר פעל צרב היא מה שהאש או החום מיבש ומקמיט את העור כמו "ונצרבו בך כל פנים" (יחזקאל כא ג), "ועל שפתו כאש צרבת" (משלי טז כז) ר"ל צרבת כאש פי' שנצרבו השפתים עד עלה עליהם קרום בסבת היבשות ועז"א שיהא מקומה צרוב. ומ"ש שיהא ניכר הוא כמ"ש למעלה (סימן צו) נרפא ולא נרפא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה