מט וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ-בַשְּׁתִי אוֹ-בָעֵרֶב אוֹ בְכָל-כְּלִי-עוֹר--נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְהָרְאָה, אֶת-הַכֹּהֵן
ספרא: [ג] "בבגד"-- ולא בנימין. "בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא" מה ת"ל? שיכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני. יש בו לעשיר אבל לא לעני, לעני אבל לא לעשיר, לא לעשיר ולא לעני מנין? ת"ל "נגע צרעת הוא והראה את הכהן" עד כאן
--------------------------------------------
מלבי"ם נגע צרעת הוא והראה את הכהן: כבר התבאר (למעלה סימן נג) שאין דרך הכתוב לומר את הטעם קודם הדין וראוי לאמר "והראה את הכהן נגע צרעת הוא", בפרט פה איך נקדים לאמר "נגע צרעת הוא" הלא קודם שיראה הכהן אין עליו שם נגע כלל?! פירשו חז"ל שבא ללמד שאין משגיחין על האיש בעל הבגד מי הוא -עשיר או עני- הגם שהבגד אין ראוי אליו מצד עשרו (שהוא בגד קטן או עב) או מצד עניו שהוא בגד יקר, או בגד מלא מטליות שאין ראוי כלל, הודיע שאם הוא ירקרק בבגד-- "נגע צרעת הוא" מצד עצמו מבלי הבט של מי הוא. ומ"ש בבגד ולא בנימין כבר התבאר (בסימן קס) שהוא א' משמונה דרושים שיש על שמונה פעמים "בגד" המיותרים בפרשה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה