יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

נגעים - פרק טו - סימן קסט


 נד וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְכִבְּסוּ, אֵת אֲשֶׁר-בּוֹ הַנָּגַע; וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת-יָמִים, שֵׁנִית

ספרא:  [ה] וכבסו הנגע יכול הנגע בלבד? ת"ל "אשר בו הנגע". אי וכבסו אותו יכול הבגד כולו? ת"ל "אשר בו"-- הא כיצד? יכבס מן הבגד עמו
-----------------------------

מלבי"ם:  וכבסו את אשר בו הנגע: ראינו שפעם מיחס הכיבוס אל הנגע כמ"ש (פסוק נה) "אחרי הכבס את הנגע" וכן (בפסוק נו) "והנה כהה הנגע אחרי הכבס אותו" ופעם מיוחס הכיבוס אל הבגד כמ"ש (בפסוק נח) "והבגד וכולי אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית". ומבואר שבמקום שלא סר הנגע יחס הכיבוס אל הנגע, כי הבגד לא נתכבס באמת כי הכביסה לא יתיחס אל הדבר רק-- או מצד הפעולה שמשפשף שם במים או מצד התכלית שנתכבס ויצאו ממנו הכתמים. וכיון שאינו מכבס את כל הבגד לא יצויר שייחס לו הכיבוס רק אם סר הנגע שאז נתכבס הבגד כולו ר"ל שיצא ממנו הכתם.  ובזה מדבר בפסוק נח אבל במקום שלא סר הנגע יחס הכיבוס אל הנגע מצד ששפשף שם במים, הגם שלא נתכבס באמת ולא יצא הכתם  שע"כ דבר בזה בבנין מורכב מן הפעל והתפעל כמו שהעירו המבארים  כי התכב? רק למראה עינים לא  באמת (ועי' מ"ש בזה עוד לקמן סימן קעח).      ופה באר היטב איכות הכיבוס שאם לא היה צריך לכבס רק את הנגע לבד היל"ל "וכבסו הנגע", ואם היה צריך לכבס כל הבגד היל"ל "וכבסו אותו" והיה מוסב על הבגד שנז' תחלה. ובמה שכתב "את אשר בו הנגע" מציין המקום שמבואר שיכבס הבגד אשר סביבות הנגע, וזה פירוש הספרא.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה