יום רביעי, 15 בפברואר 2012

נגעים - פרק א - סימן לט

ב אדם, כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת, והיה בעור-בשרו, לנגע צרעת--והובא אל-אהרן הכהן, או אל-אחד מבניו הכהנים.

ספרא:  והיה מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר 
--------------------------------------

מלבי"ם:  כבר בארנו (פ׳ שמיני ס׳ קמ״ה) שכ״מ שיזכיר פעל אחד על שנים ושלשה דברים ידבר לרוב בלשון רבים ואם ידבר בלשון יחיד ירמוז איזה צירוף שיש להדברים בצד מה וכמ"ש אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור שמצטרפין זע״ז וכן במ״ש והיה בלשון יחיד למדו שמתאחדים ע״י צירוף (והיינו שני האבות או אב ותולדה דידיה מצטרפים לשיעור להר״ש והרע״ב ולהרמב״ם כולהו מצטרפים).    וכן בספרא (פי"ד מ"ב) והיה הנגע ירקרק או אדמדם שמצטרפים     ומ"ש לפטור ולהחליט מפורש באורך פ"א דנגעים מ"ג

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה