נגעים - פרק יא - סימן קמו

 מב וְכִי-יִהְיֶה בַקָּרַחַת אוֹ בַגַּבַּחַת, נֶגַע לָבָן אֲדַמְדָּם--צָרַעַת פֹּרַחַת הִוא, בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ      מג וְרָאָה אֹתוֹ הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה שְׂאֵת-הַנֶּגַע לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת, בְּקָרַחְתּוֹ, אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ--כְּמַרְאֵה צָרַעַת, עוֹר בָּשָׂר

ספרא: [א] "נגע לבן אדמדם"-- מלמד שהיא מטמאה בפתוך

----------------------------------

מלבי"ם: נגע לבן אדמדם: היא מראה הפתוך וכבר בארנו שנגעי עור בשר יטמאו בד' מראות לבנות או בלולות מלובן ואודם.  ולמעלה (פסוק פסוק ד) תפס "ואם בהרת לבנה היא"  (ופסוק י) "והנה שאת לבנה בעור" והוא לדוגמא שכן דרך תולדות נגעי בשר על הרוב,  ובשחין ובמכוה תפס מראה הפתוך.   ופה הזכיר מראה הפתוך ואמר אח"כ "כמראה צרעת עור בשר" נדע ששניהם דומים. ונגעי בשר מטמאים גם בפתוך ונגעי קרחת גם בלובן, ושתפס רק דוגמא כדרך התולדות